שלש נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ - פסקדין

החלטה

בפניי בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי.

התובע, יליד 1981 נפגע ביום 11.2.2007 בתאונת דרכים, הוא הובהל לבית חולים רמב"ם, התלונן על שם נבדק ושוחרר.

התובע טוען כי כתוצאה מהתאונה נגרמה לו פגיעה בגב ומבקש כי ביהמ"ש ימנה לו מומחה בתחום האורתופדי לשם קביעת דרגת נכותו.

לתמיכה בבקשתו התובע צירף תעודת מיון וכן מסמך המעיד על קבלת טיפולים פיזיו תרפים במכון פיזיותרפיה, בנוסף לאישורי מחלה של בערך עד חודש אחרי התאונה.

הנתבעת טוענת כי לא נותרה נכות כלשהי כתוצאה מהתאונה וכי פגיעותיו הנטענות של התובע, אם בכלל היו, הן קלות ביותר שלא הותירו שום נכות.

המסגרת הנורמטיבית:

על- מנת להיעתר לבקשתו של התובע על בית המשפט לאזן בין הצורך האמתי במינוי מומחה לבין שמירה על זכויותיו.

כידוע, גישת הפסיקה בנושא מינוי מומחים רפואיים בתאונות המבוססות על חוק הפלת"ד הינה גישה ליבראלית ומקלה, כאשר כל שנדרש הוא כי הנפגע יציג בפני ביהמ"ש קצה חוט המלמד על פגיעה שגרמה לנכות זמנית ו/או צמיתה, זאת בשל העובדה כי מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש הינה הדרך היחידה להוכחת נכות ואי מינוי מומחה משמעה חסימת דרכו של הנפגע מלהוכיח נכותו הנטענת. דחיית בקשה למינוי מומחים רפואיים עלולה, במקרים מסוימים, לסכל את הרחבת תחולתו של החוק, שמטרותיו סוציאליות. כמו-כן, יש בה כדי לפגוע גם בזכות הגישה לערכאות, שכן לא ניתן לנפגע יומו וזאת עוד בטרם נדונו לגופן טענותיו וראיותיו.

בברע (י-ם) 723/05 אורה קוזוקין נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 28.06.2005).

" תקנה 2 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), המסדירה סוגיית מינוי מומחה רפואי בתובענה לפי חוק הפלת"ד, מורה בסעיף קטן (ב) כי מקום שלא אושפז הנפגע במוסד רפואי או שהוא טוען לנכות או לענין נושא רפואי אחר שאינם מתבטאים בסיכומי המחלה, יצרף לכתב התביעה "מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי בו ושיש בו ראיה לענין טענותיו". ביהמ"ש העליון קבע כי די בכך שבמסמכים הרפואיים, שצירף התובע לכתב התביעה, תהא ראשית ראיה לנכות לה טוען התובע, כדי להצדיק מינוי המומחה הרפואי. דהיינו, די בקצה חוט, הנלמד מהמסמכים הרפואיים, אשר יצדיק בירור מקצועי מלא של השאלה האם בעקבות התאונה סובל התובע מנכות רפואית, צמיתה או זמנית. הטעם העיקרי לכך נעוץ במאפייניה הייחודיים של תובענה לפי חוק הפלת"ד, הקובעים, בין היתר, כי מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט הינו הדרך היחידה העומדת בפני תובע להוכחת נזקיו הנטענים, בעטיה של תאונת הדרכים". (הדגשה שלי ד.מ.).

כאשר הדברים אינם ברורים ייזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויות הנפגע . ( רע"א 1338/90 גבריאל שיק נגד " המגן " חברה לביטוח בע"מ,פ"ד מ"ד (2) 216 פס"ד של כב' השופט אור).

לפי סעיף 6 א' לחוק הפיצויים – די בראשית ראיה בדבר קיומה של נכות לצורך מינוי מומחה

( רע"א 1338/93 ורע"א 34997/98 ) בע"א (ת"א ) 1296/90 , יצחק אמרי נ' "קרנית" קבע בית המשפט " אמנם נכון שבית המשפט אינו צריך להיות ' קמצן' במינוי מומחים רפואיים עפ"י בקשת התובע , אבל זאת כאשר יש מינימום של הוכחה הקושרת את הבקשה למינוי מומחה מסוים אל התאונה".

" בהעדר מסמך שיעיד על טיפול רפואי בתחום מסוים ,אין למנות מומחה באותו תחום ".

( א' ריבלין , שם , ס' 623 עמ" 455 : כבוד השופט טירקל , בר"ע ( מחוזי – באר- שבע ) 103/90 אליקים ושמיר חברה לביטוח בע"מ נגד פלונית , תק- מח 181 (1) 91 )

דיון ומסקנות:

אין חולק כי אין בנמצא רצף טיפולי המעיד בבירור כי התובע עדיין מטופל בשל פגיעות הגב והוא עדיין סובל מהגבלה. אולם אין בכך כדי לשלול את אפשרות פגיעתו באותה תאונה.

אמת, נכון הדבר שהפסיקה דורשת התחקות אחר מצבו הרפואי של הנפגע מיום התאונה ועד יום שמיעת הבקשה )וראה לענין זה ת.א. 1533/89 רונן ליפשיץ נ. שמיר – חברה לביטוח בע"מ). אולם, לא כל העדר רצף טיפולי מצדיק דחיית בקשה. לעיתים, אין עוד טיפולים שיכולים להנתן והנפגע אמור ללמוד לחיות עם המגבלה

פגיעות גב, לרוב הן פגיעות שאין בנמצא טיפול אשר יכול לגרום להחלמה מהן, קבלת טיפולים פיזיו תרפים בסמוך לתאונה נפוצה במקרים אלו.